<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ח ח"א</h1>
<h2>דף יד:</h2>
כבר כתבתי במתנ' בריא בחלק שני כי האומר לשליח הולך מנה או תן לפלו' אם אותו מנה היה מלוה או פקדון דתן כזכי וכן הולך אבל אם נותן לו מתנה לא הולך ולא תן כזכי ולפי' מי שאמר במתנה תן מנה לפלו' או הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו שמת המקבל יחזיר למשלח ומת משלח אי בריא היה כשאומר לו תן רואין אם מת מקב' בחיי נות' יחזרו ליורשי משלח דהולך לאו כזכי במתנ' ולא תן כמו שכתבתי במתנת בריא ואם מת נות' בחיי מקבל ינתנו ליורשי מקבל דמצוה לקיים דברי המת ואף על גב דבריא היה כשאמ' ליה תן כבר מת הוא קודם שנשלם השליחות זוכה בו מיד מקבל מטעם מצוה וכו' ואם שכיב מרע היה כשאמר תן יכול לחזור בו כמו בריא ואם לא חזר רואין אם ישנו חי מקבל בשע' שנתן משלח לשליח המנה יחזרו ליורשי מקבל דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואפילו דאינו קונה אלא לאחר מיתת הנותן אפילו הכי קני אף על גב שמת מקב' בחיי נותן ואפי' נולדו ליורשי מקבל אחר מיתת הנותן ואפילו שבשעת מיתת הנותן לא היו ראויין לקנות למאן דאמר המזכה לעובר לא קנה וגם המקבל לא קנה בחייו מאחר שמת בחיי הנותן אפילו הכי קנו יורשיו דדברי ש"מ ככתובין וכמסורי' דמו לקנות למפרע אחר מיתתו משעת נתינתו וכיון שישנו למקבל חי בשעת נתינה הוברר הדבר שזכה משעת המתנה וזכו יורשיו ואם אינו מקבל חי בשעה שיתן המנה הנותן לשליח ינתנו ליורשי משלח דאין קנין למת אבל במלו' או בפקדון בכל ענין ינתנו למקבל או ליורשיו דתן והולך כזכי כמו שכתבתי ומיד זכה השליח בשביל מקבל וכן כתב רב אלפס והרב רבי' משה בר מימון זכרו לברכה גטין כתובות. שליח מתנה שאמר לי' הולך לאו כזכי כמו שכתבתי ויכול לבטלו ולחזו' בו גטין [ל"ב ע"ב] נתן לשליח שט' מתנה או שום שטר שיתננו לפלוני אינו יכול לחזור בו כי כב' זכה בו בשבילו אחר. וכתב רבינו תם ולעולם אם נתן השט' ביד השליח זכה מקבל מיד ואם מת יתן למקבל. וכן בעבד יצא לחירות והא דאמרינן לגבי עבד שאם מת לא יתנו לאחר מיתה מיירי שלא נתן (לשלוח) [לשליח] השטר שחרור (ומחלוקותם בזה כתבתיו בדיני עבדי' בדין תנו גט זה לעבדי).
<h2>דף לב:</h2>
כבר כתבתי במתנ' בריא בחלק שני כי האומר לשליח הולך מנה או תן לפלו' אם אותו מנה היה מלוה או פקדון דתן כזכי וכן הולך אבל אם נותן לו מתנה לא הולך ולא תן כזכי ולפי' מי שאמר במתנה תן מנה לפלו' או הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו שמת המקבל יחזיר למשלח ומת משלח אי בריא היה כשאומר לו תן רואין אם מת מקב' בחיי נות' יחזרו ליורשי משלח דהולך לאו כזכי במתנ' ולא תן כמו שכתבתי במתנת בריא ואם מת נות' בחיי מקבל ינתנו ליורשי מקבל דמצוה לקיים דברי המת ואף על גב דבריא היה כשאמ' ליה תן כבר מת הוא קודם שנשלם השליחות זוכה בו מיד מקבל מטעם מצוה וכו' ואם שכיב מרע היה כשאמר תן יכול לחזור בו כמו בריא ואם לא חזר רואין אם ישנו חי מקבל בשע' שנתן משלח לשליח המנה יחזרו ליורשי מקבל דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואפילו דאינו קונה אלא לאחר מיתת הנותן אפילו הכי קני אף על גב שמת מקב' בחיי נותן ואפי' נולדו ליורשי מקבל אחר מיתת הנותן ואפילו שבשעת מיתת הנותן לא היו ראויין לקנות למאן דאמר המזכה לעובר לא קנה וגם המקבל לא קנה בחייו מאחר שמת בחיי הנותן אפילו הכי קנו יורשיו דדברי ש"מ ככתובין וכמסורי' דמו לקנות למפרע אחר מיתתו משעת נתינתו וכיון שישנו למקבל חי בשעת נתינה הוברר הדבר שזכה משעת המתנה וזכו יורשיו ואם אינו מקבל חי בשעה שיתן המנה הנותן לשליח ינתנו ליורשי משלח דאין קנין למת אבל במלו' או בפקדון בכל ענין ינתנו למקבל או ליורשיו דתן והולך כזכי כמו שכתבתי ומיד זכה השליח בשביל מקבל וכן כתב רב אלפס והרב רבי' משה בר מימון זכרו לברכה גטין כתובות. שליח מתנה שאמר לי' הולך לאו כזכי כמו שכתבתי ויכול לבטלו ולחזו' בו גטין [ל"ב ע"ב] נתן לשליח שט' מתנה או שום שטר שיתננו לפלוני אינו יכול לחזור בו כי כב' זכה בו בשבילו אחר. וכתב רבינו תם ולעולם אם נתן השט' ביד השליח זכה מקבל מיד ואם מת יתן למקבל. וכן בעבד יצא לחירות והא דאמרינן לגבי עבד שאם מת לא יתנו לאחר מיתה מיירי שלא נתן (לשלוח) [לשליח] השטר שחרור (ומחלוקותם בזה כתבתיו בדיני עבדי' בדין תנו גט זה לעבדי).
